תחזית קיימות לישראל 2030

כיצד יראו פני הסביבה והחברה בישראל בשנת 2030 ?

שאלה זו עמדה לנגד עיניו של צוות החוקרים בפרויקט "תחזית קיימות לישראל 2030" - תהליך ניסיוני ראשוני המציע דרכים לחשיבה ארוכת טווח, ומתווה לישראל מקיימת בשנת 2030.

חדשות ותקשורת                           קטעי וידאו                         להרחבה

חזון קיימות לישראל 2030

חזון קיימות לישראל 2030

אוכלוסייה

  1. אוכלוסיית ישראל בשנת 2030 חיה בסביבה בת קיימא, בביטחון כלכלי ובסביבה אזורית יציבה.
  2. שיעור הגידול של האוכלוסייה, הטכנולוגיה ודפוסי הצריכה הקיימים מבטיחים את צורכי הדור הנוכחי ושמירה על המשאבים לטובת הדורות הבאים.

כלכלה

  1. הפיתוח הכלכלי מנותק מהפגיעה בסביבה ומתאפשרת שמירה מֵרבית על המשאבים הקיימים.
  2. הכלכלה פועלת במסגרת מעגלית (ייצור, צריכה ושיווק) המביאה לאופטימיזציה בשימוש במשאבים ולצמצום פליטות ופסולות.
  3. חלה הקטנה מהותית בצריכת המשאבים ובפגיעה בסביבה בעקבות מעבר מכלכלת מוצרים לכלכלת שירותים, משינוי דפוסי צריכה ומהפיכת פסולת למשאב.
  4. הפעילות הכלכלית מאופיינת בחדשנות וביזמות, ומדינת ישראל מהווה pilot ליישום מסחרי בתחום הקלינטק.
  5. הפיתוח הכלכלי מלווה בהכללה של אזורים וקבוצות אוכלוסייה חלשות תוך חלוקת פירות הצמיחה והעלויות והתועלות באופן שמשפר את המצב הכלכלי ואיכות החיים של כלל קבוצות האוכלוסייה.

חברה

  1. המעמד של הפרט בחברה מנותק מצריכה חומרית.
  2. בחברה זו ניתנת הזדמנות לחיים במעגלים השונים שבין אינדיבידואליות לקהילתיות וכן לקיומן של מגוון הזהויות המאפיין את החברה הישראלית.
  3. הערכים המנחים מבוססים על פוסט-חומרנות, תמיכה הדדית, ומפגש תרבותי בין מורשת העבר ואתגרי העתיד.

ערים

  1. האוכלוסייה מרוכזת בערים שהוקמו עד סוף המאה העשרים תוך שמירה על איכות חיים גבוהה.
  2. הערים מתאפיינות בצפיפות גבוהה המאפשרת חיים עירוניים שוקקים ושמירה על מרחבים ציבוריים פתוחים בשולי הערים.
  3. האוכלוסייה מתגוררת ב"בניינים ידידותיים לאדם ולסביבה" תוך צמצום במשאבים וניהול מתוחכם של מערכות.
  4. התושבים משתמשים בעיקר בתחבורה ציבורית יעילה, נוחה ונגישה, המשחררת מהתלות ברכב הפרטי.
  5.  בערים קיימים מרחבים ציבוריים מגוונים המאפשרים קיום של תרבות עירונית תוססת ומפגשים אקראיים ומגוונים של אוכלוסיות.

תשתיות

  1. קיימת נגישות רחבה של כל קבוצות האוכלוסייה להזדמנויות תעסוקה ושירותים שמתבססת על תשתיות פיזיות ווירטואליות.
  2. המדינה מרושתת ברשת של תשתיות מתקדמות בעלות גמישות ויכולת הסתגלות לשינויים טכנולוגיים ואחרים.
  3. היישובים מקושרים בתחבורה ציבורית יעילה, זמינה ונוחה. בין היישובים עוברים מסדרונות תשתית משותפים. התשתיות מנוהלות באופן יעיל ואפקטיבי באמצעות מערכות מידע מתקדמות.

מים

  1. אספקת המים אינה מהווה סיכון, גם במצב של שינוי אקלים, עקב הרחבת מקורות אספקה ומניעת אובדן מים.
  2. קיימת השבת מים לנחלים ולטבע .
  3. אספקת מים שפירים לחקלאות מוגדרת על פי אינטרסים לאומיים של שימור נוף וקרקע.

אנרגיה

  1. מדינת ישראל מספקת את מלוא צרכיה בתחום האנרגיה בעקבות פיתוח שדות גז טבעי והסדרת יכולת קליטת גז טבעי במצב צבירה נוזלי. שדות גז נשמרים ברזרבה.
  2. מדינת ישראל מובילה בפיתוח וביישום טכנולוגיות  של התייעלות ייצור אנרגיה סולארית, אחסון חשמל, ומערכת תמסורת "חכמה".

אקולוגיה

  1. השירותים האקולוגיים בישראל (אספקה, בקרה, ותרבות) מתאפיינים בכושר עמידות גבוה בשל שימור מרחבים פתוחים ומסדרונות, ובשל שימור המגוון הביולוגי.

משילות

  1. המדינה נשענת על מערכת דמוקרטית המטפחת דמוקרטיה השתתפותית.
  2. קיים ביזור בקבלת החלטות בין הממשל המרכזי והמקומי, בין דרגים נבחרים לדרגים מקצועיים ובין החברה על מגוון קהילותיה באופן המקיים איזון ושמירה על עקרון השיוּריוּת (subsidiary). הדבר מאפשר חלוקת סמכויות וחלוקת משאבים באופן התורם להעלאת איכות החיים של כלל הציבור ולהגדלת העמידות החברתית.
  3. קיים תכנון לטווח ארוך וראיה אינטגרטיבית עם דגש על מניעת סיכונים.
  4. קבלת החלטות מבוססת על נתונים ומחקר מדעי תוך קיום דיון ערכי. כל אלה מבטיחים עמידות גמישה ומסתגלת.

ישראל בעולם

  1. ישראל מהווה חלק פעיל בעולם המפותח, מקיימת את התחייבויותיה (לרבות מחויבויות סביבתיות וחברתיות) ומובילה בתחומים מרכזיים.
  2. ישראל פועלת להפחית את חשיפתה לסיכונים בסחר העולמי עקב תלותה בו, על ידי השתתפותה בקבוצות בינלאומיות בתחומים בהם יש לה אינטרס או מומחיות.

חזרה לדך הבית


לקראת יציאת משלחת ישראל לכנס האו"ם לפיתוח בר קיימא ריו + 20:

כנס קיימות "אתמול-היום-ומחר" (icon הזמנה ותכנית מפורטת)

ביום שני ה-21 במאי, בית התפוצות, אולם בני ציון, אונירסיטת תל אביב

במושב הצהריים (13:00-15:00) : השקת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030


סדנה בנושא: תחזיות לתכנון אסטרטגי ארוך טווח (icon הזמנה ותכנית מפורטת)

הסדנה תיערך ביום שלישי ה-22 במאי, במכון ירושלים לחקר ישראל

ציטוט מניוזלטר מס' 3: צריכה בת קיימא – לא רק לסביבה אלא גם לכלכלת המדינה

...הצרכנים הישראלים הפגינו יכולת לשינוי הרגלי הצריכה שלהם, לדוגמא הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, הירידה בשימוש במים בשנת 2009, חדירת הסמארטפונים בקצב גבוה בקנה מידה בינלאומי (35%) והשימוש המוגבר במדיה החברתית ובטכנולוגיות האינפורמציה...

...צריכה בת קיימא אינה מכוונת לירידה ברמת החיים, אלא דווקא לפתיחה של הזדמנויות עסקיות חדשות, שמותאמות לאופי היזמי והחדשני של המגזר העסקי בישראל...

מאת: ד"ר מרים הרן. הכותבת היא יו"ר המועצה לצרכנות וחוקרת במסגרת תחזית קיימות לישראל 2030 של מכון ירושלים והמשרד להגנת הסביבה.

המאמר המלא

מערכות אקולוגיות בישראל - ראיון עם פרופ' אוריאל ספריאל

חוות הדעת בנושא מערכות אקולוגיות ושירותיהן הוכנה בידי פרופ' אוריאל ספריאל, כחלק מבנית בסיס ידע במסגרת פרויקט "תחזית קיימות לישראל 2030". כמו כן, ניוזלטר מס' 4 מבוסס  על חוות הדעת זו.  הראיון התקיים ב-27.2.2012 במכון ירושלים לחקר ישראל:

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.