חדשות הפרויקט

  • PDF

סדנה בנושא: תחזיות לתכנון אסטרטגי ארוך טווח

הסדנה התקיימה ב-22.5.2012 ובה השתתפו נציגים של ה-OECD: קומי קיטמורי (Kumi Kitamori) וטון מנדרס (Ton Manders), שעסקו בהכנת התחזית הסביבתית של הOECD לשנת 2050, יחד עם נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, מינהל התכנון במשרד הפנים, אנשי אקדמיה, מתכננים, ועוד. icon מסמך סיכום הסדנה

מטרת הסדנה היתה לדון בתפקידן של תחזיות ארוכות טווח, בשיטות ובתהליכים להכנתן, ובאופני היישום שלהן. תחזית ה-OECD משתמשת בתחזית בסיס (baseline scenario) ועל גביה מודלים לחיזוי עם תנאים משתנים, ומציגה "אורות אדומים" בתחומים בה כלי מדיניות אינם מצליחים להשיג יעדים של פיתוח בר קיימא. תחזית קיימות לישראל 2030 משתמשת במתודה של פיתוח במקביל של מספר תסריטים לצד חזון לקיימות, ומציגה אסטרטגיות "איתנות" להתמודדות עם שלל התסריטים.

  • PDF

ציטוט מניוזלטר מס' 4: הטבע – מערכת תומכת-חיים ומעניקת קיימות

"טבע" אינו רק נופי בראשית ובהם אוושת יערות, שירת ציפורים ורפרוף פרפרים המעניקים לנו השתאות, התרגשות, הנאה ומרגוע בחופשותינו. אלא, מבלי שנחוש בקיומו, הוא עמנו בכל רגע של חיינו, בכל עת ובכל אתר בו נימצא. כל רכיביו, הדוממים – מסלע, קרקע, מים ואוויר, והחיים – צמחים, חיות ויצורים זעירים, אינם מאסף אקראי של פריטים נייחים, אלא מארג של יחסי גומלין מורכבים, חלקם רופפים, רובם אמיצים, וכולם משתנים בעוצמותיהם וכיוונם בתדירויות שונות ומשתנות.

הטבע מתפקד אפוא כמערכת - מערכת ייצור ותחזוק שוטף של יצורים חיים. אנו חיים במערכת זו, שהיא ביתנו, ולכן היא נקראת "מערכת אקולוגית" (אקו – בית ביוונית). זהו בית שלא מעניק רק מחסה, אלא מספק, באמצעות מכלול היצורים החיים שבו, את הרכיבים החיוניים לקיומנו כמו חמצן, מים ומזון, באיכויות, במקומות, ובזמנים העונים על צרכינו...

מתוך מאמר שנכתב על-ידי פרופ' אוריאל ספריאל, מבוסס על חוות דעת בנושא "מערכות אקולוגיות ושירותיהן" שנכתבה במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030, 2011

המאמר המלא

  • PDF

ציטוט מניוזלטר מס' 5: קרקע ומרחב – מטרופולין מנהריה עד באר שבע או המשך התרחבות "מדינת תל אביב"?

...אם ימשיכו המגמות כפי שהן כיום (לפי תסריט "עסקים כרגיל"), תמשיך הקרקע לשמש מכשיר המאפשר פתרון בעיות חברתיות וכלכליות לטווח קצר בלבד. צפוי המשך התרחבות של השטח הבנוי, התחדשות עירונית תתקיים רק כאשר היא מוערכת כ"כלכלית", מגורים ופעילות מסחרית ותעשייתית ימשיכו לעבור למרחב מחוץ לערים, הבניה הכפרית והבניה הפרברית יתרחבו בקצב מואץ...

...ההזדמנות להתגבשות שדרה עירונית ארצית: מערכת יעילה ומשולבת של נגישות ושימושי קרקע שתשמש בסיס לכלכלה בעלת כושר תחרות, לרקמה עירונית בת קיימא, ולהפחתת הלחץ על המרחב הפתוח...

מתוך מאמר שנכתב על-ידי אדריכל דן סתיו, מבוסס על חוות דעת בנושא "קרקע ומרחב" שנכתבה במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030, ב-2011.

המאמר המלא

  • PDF

ציטוט מניוזלטר מס' 6: משאבי טבע סחירים

הטיפול במשאבי הטבע הסחירים (גז טבעי, אשלג, ברום, מגנזיום, אגרגטים ופוספטים) נמצא בראש סדר היום בישראל אך עדיין אין מדיניות ניהול משאבים מוסדרת, מקיפה, אשר עולה בקנה אחד עם עקרונות פיתוח בר קיימא.

בעולם הולכת ומתפתחת התפיסה של "כלכלה מחזורית" לפיה חומרי הגלם מוחזרים להליך הייצור ואינם הופכים לפסולת. בכלל זה נבחנה סוגיית מִחזור המינרלים כחלופה לתלות בייבוא לצד האפשרות לחיפוש מינרלים בתוך מצבורי פסולת תעשייתית-לא כפתרון לפסולת אלא כפתרון לאספקת חומרי גלם. באשר למינרלים ומשאבי טבע הסחירים המיובאים לתעשייה בישראל אין עדיין התייחסות ממשלתית לכך.

באשר למינרלים ומשאבי הטבע הסחירים המופקים בישראל, הממשלה החלה להניע מהלך של מציאת פתרונות ביחס לתמלוגים ממשאבי נפט ומגז טבעי ("ועדת שישינסקי"). העקרונות שפותחו ביחס לנפט וגז טבעי רלבנטיים גם לבחינת הפקת מינרלים מים המלח, כריית פוספטים, כריית אגרגטים  למשק הבנייה והסלילה, ואפילו לאספקת מים מינרליים כמוצר מן הטבע.

מתוך מאמר שנכתב על-ידי חגי קוט ואנדי בניקה, המבוסס על חוות דעת בנושא ניהול משאבי טבע סחירים שנכתבה במסגרת הפרויקט במהלך 2012.

המאמר המלא

  • PDF

כדור הארץ תחת לחץ - 2012

מתוך הצהרה לסיכום הכנס "Planet Under Pressure" שנערך ב-26-29 לחודש מרץ 2012:

"...תוך דור אחד המערכות האנושיות בכדור הארץ...נעשו מקושרות יותר ותלויות יותר זו בזו, תוך שהן גורמות לעומס כזה על הסביבה - אשר עשוי ליצור שינויים מהותיים של המערכות המרכיבות את כדור הארץ. שינויים אלו יכולים להובילנו אותנו אל מעבר ל"גבולות הטבעיים הבטוחים" של כדור הארץ..." (על גבולות בטוחים לאנושות ראה/י מאמר של Rockström ואחרים מ-2009).

"...אך בקישוריות זו גם נמצאות ההזדמנויות למציאת פתרונות ודרכים חדשות: כיום קל יותר ליצור רעיונות חדשים ולהפיצם, וליצור את התנופה שתוביל לשינוי ההכרחי לקראת חיים בכוכב לכת ארץ בר קיימא (a truly sustainable planet) ..."


מיקומך - Home