חוות הדעת הוכנה על ידי ד"ר דורון לביא, קבוצת פארטו והמכללה האקדמית תל-חי, ותומר אש, קבוצת פארטו.

תהליכי העבר: המדינה הייתה מעורבת במשק ונתנה עדיפות לבנייה כלכלית ולתעסוקה מלאה ולרב, הן כרגולטור והן כמעסיק התנגדה להגבלות סביבתיות על חברות ממשלתיות. המשק היה קטן ומוכוון לצרכים מקומיים כגון: בנייה, חקלאות ותשתיות.

מגמות ההווה: המשק הישראלי עבר מייצור מקומי לסחר חוץ  המהווה כיום כ-61% מהתמ"ג. כיום, המשק חשוף מאוד להשפעות גלובליות. התמ"ג לנפש עלה ל- 28,000 $ התפתחות שהובלה בשני העשורים האחרונים בעיקר על-ידי טכנולוגיות עילית (היי-טק). תהליכי ההפרטה במשק יצרו הפרדה בין הרגולטור לבין היצרן והמעסיק, מה שמאפשר למדינה, כרגולטור, לקבוע הגבלות סביבתיות ולפעול להטמעת שיקולים של חבות חברתית – סביבתית בשיקולי החברות. השוק הישראלי התאים את עצמו לתנאי שווקים גלובליים (כולל לדרישות ה-OECD) ולתקינה סביבתית בינ"ל. קיימת כיום ריכוזיות גבוהה במשק, במיוחד בענף הבנקאות, אך אין לכך במיוחד השפעה על סוגיות סביבתיות. קיים קשר הדוק בין חדשנות בתעשיות ביטחוניות המובילה גם לחדשנות במשק האזרחי.

תסריט "עסקים כרגיל": עד 2030 הפעילות הכלכלית העולמית צפויה להכפיל את עצמה. המשק הישראלי, כשחקן קטן במערכת סחר גלובלית, חשוף לתנודות. עד היום הוכיח המשק הישראלי יכולת עמידה במשברים ולהמשך התפתחות. התמ"ג גדל במהלך העשור האחרון ב-20% ומשנות ה90 בכ-75%. בשנים האחרונות מבחינים בגידול בייצוא כימיקלים ותרופות שלהם השלכות סביבתיות כבדות, לעומת זאת, המעבר מייצור מוצרים למתן שירותים (מה שמאפיין את המדינות המפותחות) עשוי להפחית  את העומסים על הסביבה המקומית הנגרמים מהייצור. ללא שינוי המגמות הקיימות, עלייה בתמ"ג לנפש צפויה להתבטא בהגדלת עומסי צריכה ביתית אשר ישפיעו על הסביבה. על מנת להמשיך בעלייה ברמת התמ"ג לנפש,  על המשק ליצור יתרון תחרותי, להימנע מסיכונים ולפתח כושר הסתגלות לשינויים המתרחשים בשווקים הגלובליים כמו גם מעבר לדפוסי צמיחה ירוקה Green Growth)).לאור התלות בהתרחשויות בשווקים הגלובליים, הממשלה תצטרך לנקוט פעולה בכדי לאפשר למשק להיות בחזית החדשנות, כולל בתעשיות הקלין-טק, במיוחד באותם תחומים בהם לישראל יתרון תחרותי ואפשרות למצב את עצמה כמובילה עולמית.

תסריטים חלופיים:

  • ישראל כמעצמת חדשנות תחייב השקעות רחבות היקף בחינוך במו"פ במרכזי למידה ובקידום חדשנות טכנולוגית ולא טכנולוגית.
  • תחומי צמיחה ירוקה, קלין-טק, התייעלות וחיסכון (בחומרי גלם, אנרגיה, מים, קרקע ופסולת), בעלי פוטנציאל להיות מובילים בשוק.
  • ישראל עלולה למצוא את עצמה בתחרות מול השווקים הגלובליים ולהיות חשופה לסיכונים גם ביחס לייצוא וגם ביחס לייבוא.
  • אם החוב החיצוני של ישראל יגדל , משמעות הדבר שהחוב הוא ירושתם של הדורות הבאים.
  • תסריט לפיו ישראל לא תנקוט באמצעים לעודד חדשנות עלול להביא את ישראל לאבד את מקומה בשווקים הגלובליים ולירידת התמ"ג לנפש.

icon למסמך המלא

חזרה לחוות דעת מומחים


מיקומך - תקשורת סחר וכלכלה - תקציר