מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע - תקציר

  • PDF

חוות הדעת הוכנה על ידי צרויה שבח

תהליכי העבר: ישראל נחשבה למדינה ענייה במשאבי טבע וחומרי גלם ולכן הייתה תלויה בייבוא משאבים. מדינת ישראל כמו גם המנדט הבריטי לפניה נתנו זיכיונות לחברות לשם הפקת מינרלים ואגרגטים: פוספטים, פצלי שמן, מינרלים בים המלח ונקבעו תמלוגים למדינה בגין אותם זיכיונות שהונפקו. ניהול משאבי הטבע התבצע באמצעות הנפקת היתרי חיפוש והיתרי כרייה מטעם המפקח על הנפט והמפקח על המכרות, ללא בחינת ההשלכות הסביבתיות-חברתיות. הסדרת השימוש בקרקע נערכה על-פי אישור תכניות לשימוש בקרקע לאחר בחינת ההשלכות הסביבתיות (החל מ-1982 תסקיר השפעה על הסביבה), נקבעו הנחיות לשיקום מפגעים ולמניעת זיהום. נקבעו דרישות תשלום לשיקום שטחים שנפגעו בשל כרייה וחציבה שהופנו לקרנות ייעודיות לכך: הקרן לשיקום מחצבות (אגרגטים), הקרן לשיקום פוספטים והקרן לשיקום ים המלח.

מגמות ההווה: חלקה של המדינה מהכנסות של הפקת משאבי טבע קטן, מגמה ההפוכה לזו שבמדינות המפותחות כיום. מצבה של  ישראל מבחינת מצאי משאבים השתנה לאור המצאות משאב טבע חדש בעל ערך כלכלי רב (גז טבעי). כיום קיים חשש מפני "המחלה ההולנדית" – פגיעה בכלכלת המדינה בשל הכנסות מהפקת משאבי טבע בעלי ערכים כלכליים.  הממשלה דורשת לקבל תמלוגים מההכנסות של הפקת המשאבים מבלי להגדיר את השימוש בהם. בד בבד עולה דרישה ציבורית לצדק חלוקתי של משאבי טבע השייכים למדינה ולא רק ביחס לגז הטבעי.

תסריט "עסקים כרגיל": ניהול משאבי טבע על-ידי גורמים עסקיים בשל היעדר מדיניות ממשלתית ברורה באשר לניהול משאבי טבע השייכים למדינה, מה שמוביל לקבלת החלטות אקראיות ב: משאבי ים המלח, פוספטים, שדות גז טבעי, פצלי שמן, מינרלים תעשייתיים אחרים, אגרגטים, חול ים, מים מינראליים. חלוקת התועלות של משאבי טבע על-פי החלטות עסקיות בשל היעדר מדיניות לגבי חלוקת התמלוגים המתקבלים על-ידי המדינה, והיעדר שקיפות של התהליכים וההכנסות.

תסריטים חלופיים:

תסריטים לשימוש בהכנסות: הקמת קרן ריבון בדומה לנורווגיה להשקעת הרווחים המתקבלים מהמשאב הלאומי. קביעת יעדים להשקעות בהכנסות למטרות לאומיות ארוכות טווח. אימוץ תקן בינלאומי  EITI   ( ( Extractive Industries Transparency Initiativeומדריך ה-OECD לניהול הכנסות ממשאבי טבע.

icon למסמך המלא

חזרה לחוות דעת מומחים


מיקומך - חוות דעת מומחים