תסריט מדינת מבצר מוסדרת

  • PDF

בעקבות החלטת האו"ם על הקמת מדינה פלסטינית ולאור התפיסה שישראל היא הגורם המעכב את תהליך השלום חלה החמרה במצב הגיאופוליטי המלווה בחרם, הפסקת השקעות ועיצומים. אולם בניגוד לתסריט המבצר הלא-מוסדר הבידוד הביטחוני והמשבר המדיני מוליכים לאימוץ דגם חדש של התערבות ממשלתית השואב השראתו מהמודל הסינגפורי. דגם זה מושתת על מנהיגות חזקה וריכוזית, מריטוקרטיה טכנוקרטית וסולידריות חברתית. האליטה השלטת מקנה עדיפות לנושא הביטחוני, לחדשנות ולהשקעות בטכנולוגיה. לצורך כך מקדם הממשל חדשנות בענפי הייצור ומטפח השקעות טכנולוגיות, ומפתח מנגנוני הכלה והסדרה בתחום החברתי והסביבתי. לצורך כך נבנים מוסדות חזקים, מוקמים מנגנונים אפקטיביים למניעת קיטוב חברתי וננקטת רגולציה סביבתית טובה יותר. מכיוון שישראל יכולה להסתמך בעיקר על עצמה ניתן דגש מרכזי לשמירה ולניצול יעיל של המשאבים. הממשל מאמץ מדיניות של פיזור אוכלוסייה לפריפריה ושל שמירה על שטחים פתוחים משיקולים ביטחוניים. בתסריט זה נרשמת בתחילה ירידה משמעותית בצמיחה הכלכלית בשל בידודה של ישראל במערכת העולמית. אולם ההתארגנות המריטוקרטית המשכילה לגייס את הציבור לפתח את ההון האנושי ולהשתמש במשאבים מקומיים מצליחה להקטין את היקף הפגיעה, ובהמשך אף להביא לצמיחה מתונה.

בתחום הסביבתי נרשמת בתחילת הדרך פגיעה בסביבה. אולם בהמשך הופחתו ההטבות שניתנו בעבר לשימוש ברכב הפרטי, תומרץ השימוש בתחבורה ציבורית וגדלו ההשקעות בתשתית למערכת תחבורה ציבורית בין היתר באמצעות יצירת מקורות תעסוקה בתחום למובטלים צעירים. ההגנה על הסביבה זכתה לדחיפה רצינית בשל ההישענות על מקורות גז טבעי מקומי, השבת מים לנחלים בעקבות האצת תהליכי ההתפלה ובשל חדשנות טכנולוגית. הירידה בצמיחה הכלכלית גרמה לצריכה מופחתת של אנרגיה, מים ומוצרים על ידי האזרחים. כמו כן חלה הקפדה על שמירה על שטחים פתוחים בשל צרכים ביטחוניים.

icon לתסריט המפורט

 

מגמות מדדים על פי תסריט מדינת מבצר מוסדרת (הסבר):


חזרה לתסריטים

מיקומך - תסריטים