צריכת מים

  • PDF

מדד המבטא את מגמות הפקת המים וצריכתם

צריכת המים הביתית בישראל קרובה לממוצע של מדינות ה-OECD, אך ישנם פערי צריכה בין האשכולות החברתיים ובין המרכז לבין הפריפריה

צריכת מים שפירים מתוך כלל צריכת המים בישראל, ירדה מ-92% בשנת 1990 לכ-75% בשנת 2008. זאת בזכות השימוש הגובר במי קולחין לחקלאות ובזכות התפלת מים לשתייה, שהחלה בשנת 2007. הגידול הצפוי בהתפלת מים יחייב תשומת לב קפדנית יותר להשלכות הסביבתיות של פעולת ההתפלה. בשנות ה-2000 נמשכה מגמת העלייה בצריכת המים הביתית הכוללת, אך צריכת המים הביתית לנפש ירדה והתייצבה על כ-105 מ"ק/נפש לשנה בממוצע. צריכת המים הביתית ביחס ליחידת תמ"ג מצביעה על מגמה של ניתוק יחסי (relative decoupling) – צריכת המים עולה, אך בקצב מואט ביחס לעלייה בתמ"ג. בדיקה של צריכת המים לנפש לפי אשכולות חברתיים מעלה כי צריכת המים באשכול העשירי גבוהה פי 6-5 מהצריכה של האשכול הראשון, ופי 4-3 מן הממוצע הארצי. כמו כן קיימים פערים בצריכת מים בין יישובי הפריפריה ליישובי המרכז: ב-2008 עלתה צריכת המים ביישובי המרכז המבוססים בכ-40% על זו של יישובי הפריפריה. אבדני מים בצנרת העירונית מצביעים על פערים באוכלוסייה – אבדן המים נובע מתחזוקה לקויה של צנרת ומאספקה לא חוקית בתחומי הרשויות החלשות. צריכת המים הביתית לנפש בישראל אינה גבוהה בהשוואה למדינות ה-OECD ונמוכה מעט מממוצע ה-OECD. התחזית לשנת 2030, לפי תכנית האב למשק המים, מצביעה על מגמות דומות למגמות הקיימות: עלייה של כ-40% בצריכת המים הביתית וירידה של כ-6% בצריכת המים הביתית לנפש.

icon למסמך המלא

חזרה למדדים


מיקומך - מדדים