פסולת עירונית

  • PDF

מדד המבטא את כמות האשפה הנוצרת בחיי היום-יום, הן ממשקי הבית והן מגורמי מסחר ותעשייה

ייצור הפסולת לנפש גבוה בישראל יחסית לשאר מדינות ה-OECD , במיוחד בקרב האשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים וביישובי מרכז הארץ

מאז שבוצעו שינויים במערך האיסוף וההטמנה של פסולת עירונית, בשנת 2002, חלה עלייה ממוצעת של כ-2% בשנה בנפחי הפסולת העירונית בישראל. בתקופה זו עלה גם ייצור הפסולת העירונית לנפש בשיעור שנתי ממוצע של כ-1% ובסה"כ ב-4% בשנים 2009-2002. מנגד חלה בתקופה זו ירידה של 9% בכמות הפסולת ליחידת תמ"ג – דבר המעיד על ניתוק יחסי (relative decoupling). כמות הפסולת לנפש באשכול החברתי-כלכלי העשירי גבוהה פי 6 מן הכמות הממוצעת לנפש בישראל. שיעור הפסולת ביישובי המרכז גבוה ב-70% משיעור הפסולת ביישובי הפריפריה, וייצור הפסולת ביישובים יהודיים גבוה מייצור הפסולת ביישובים שתושביהם אינם יהודים.

בשנים 2008-2004 הגיע מִחזוּר הפסולת לכדי 12% מכלל הפסולת העירונית. התפלגות מרכיבי הפסולת (לחומר אורגני, פסולת מסחרית, גזם) אינה ידועה. בישראל כמות הפסולת לנפש גבוהה יחסית למדינות אחרות ב-OECD. במרבית המדינות ההכנסה לנפש גבוהה מזו שבישראל וגם הוצאות הצריכה הפרטית לנפש גבוהות שם יותר. עם זאת, כמות הפסולת לנפש במדינות אחרות קטנה מזו שבישראל. הדבר מעיד על יכולת להאט את ייצור האשפה ולצמצם את נפחי הפסולת לנפש בישראל, דבר שניתן להשגה ע"י צמצום כמות הפסולת בד בבד עם הגדלת שיעור המִחזור וריסון נפחי ההטמנה. לפי התחזית ל-2030 תעלה כמות הפסולת בשיעור נמוך של כ-1.7% ובהמשך למגמות הקיימות, ואילו הפסולת ליחידת תמ"ג תרד בשיעור של כ-38%.

icon למסמך המלא

חזרה למדדים


מיקומך - מדדים