• PDF

ניהול סיכונים אינטגרטיבי ופיתוח חוסן

אסטרטגיה זו היא כלי ניהולי שנועד לאתר סיכונים ולהתמודד עמם. סיכון מוגדר כאירועים או כנסיבות בעתיד היכולים לקדם או לפגוע ביכולת של הארגון להשיג את מטרותיו. על פי אסטרטגיה זו אין ניהול ללא סיכונים, ולכן יש לאתר להגדיר את הסיכון, להעריך את סיכויי התממשותו ולהעמיד כלים להתמודדות עמו. המקורות של הסיכונים יכולים להיות מגוונים: כלכליים, פוליטיים, סביבתיים, חברתיים. בתחום הסביבתי ניהול סיכונים אינטגרטיבי פירושו זיהוי תפרוסת הסיכונים האקולוגיים (אדם וסביבה) לאורך זמן ומרחב. קביעת ההסתברויות של הסיכונים, על המשמעויות וההשלכות הנובעים מהן, וקביעת סדרי עדיפויות מבחינת ההתמודדות עם הסיכונים. ניהול הסיכונים מחייב התייחסות לחוסן (resilience) של החברה בפני הסיכון וטיפוחו. המונח חוסן/עמידות שאול מתחום הפיזיקה ובעקבותיו לתחום האקולוגיה שבו הוא מציין את יכולתם של מינים להתמודד ולשרוד בתנאים קשים בגבולות תפוצתם או בתנאים משתנים. המונח הושאל גם לתחומי הכלכלה והחברה ומצא את מקומו בלב השיח הסביבתי הן ברמה העולמית והן ברמה המקומית (כגון: resilient cities). התמודדות עם הסיכונים ובכלל זה רעידות אדמה, הצפות, שריפות, התמוטטות המצוק החופי, זיהום מחייבים הערכה של הסיכון וטיפוח העמידות והחוסן של הציבור. טיפוח חוסן הוא אמצעי חשוב בהתמודדות עם סיכונים סביבתיים, זאת לצד אמצעים נוספים כמו היערכות מקדימה לצמצום הסיכונים. בישראל קיימת רמת התמודדות גבוהה עם אירועים ביטחוניים והיערכות לרעידות אדמה. אולם במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006) עלתה שאלת חוסנה החברתי של ישראל כאשר התגלע הפער בין המוכנות השונה של הרשויות המקומיות ומידת תפקודן במהלך האירועים, לבין המוכנות של ארגוני החברה האזרחית שהוכיחו יכולת גבוהה יחסית בהתמודדות עם האירועים. השריפה בכרמל בינואר 2011 הוכיחה כי לישראל לא הייתה רמת מוכנות גבוהה במניעת סיכונים. בתחום הסיכונים מאחסון או שימוש בחומרים מסוכנים אומנם קיימת היערכות של הרשויות והמחזיקים בהם לשם מניעה וטיפול באירוע אך הם אינם חושפים מידע לציבור.טיפוח חוסן מרחיב את מושג הביטחון ומעביר אותו מהתחום הצבאי לתחום האזרחי. במסגרת זו יש חשיבות רבה לחוסן של המערכת האזרחית ויכולתה להתמודד עם סיכונים מעשי ידי הטבע או מעשה האדם.

אסטרטגיות

דף הבית



מיקומך - אסטרטגיות