חוסן
 
  • PDF

אסטרטגיה לחוסן (resilience) חברתי וסביבתי 

 ישראל הוכיחה עצמה בשנים האחרונות כבעלת רמה גבוהה של חוסן במקרים של התמודדות עם סיכונים בטחוניים ופיננסיים, אך לא בהתמודדות עם סיכונים חברתיים וסביבתיים. המגמות העולמיות המסתמנות הן שסיכונים סביבתיים יתעצמו, וישפיעו לא רק על אספקת האנרגיה אלא גם על אספקת מים ומזון וחומרי גלם. סיכונים אלו נובעים ממגמות של שינוי אקלים ותלות בשווקים הבינלאומיים של ייבוא וייצוא, הנושאים עימם רמת סיכון גבוהה. מגמות מראות שגם בישראל, למרות שהוקטנו הסיכונים הקשורים בניהול משקי המים והאנרגיה, סיכונים הקשורים בגורמים אחרים מתעצמים. המוכנות של מדינה וחוסנה נקשרים כיום יותר בהתמודדות עם תוצאות של התממשו סיכונים מאשר במניעתם והפחתתם.

האסטרטגיה לחוסן ופיתוח עמידות בוחנת ראשית כל את הקשר שבין חוסן לבין קיימות[1] ואת הגישות הנוכחיות להבנתן; היא סוקרת את משאבי החוסן הקהילתי – פיתוח כלכלי, הון חברתי, מידע ותקשורת, ויכולות קהילתיות; והיא מציעה דרכים למדידת חוסן, לפיתוח כלי ממשל מתאימים, ויישום אמצעי מדיניות  פרטניים במגזרים השונים.

אסטרטגיה זו מפותחת על ידי ד"ר רובי רוגל.


[1]   "אנשים בעלי חוסן- כוכב לכת בעל חוסן - עתיד שכדאי לבחור בו" (Resilient People, Resilient Planet: A future worth choosing   ) כך בחרה הועדה העליונה של האו"ם לנושא הקיימות הגלובלית לקרוא לדו"ח שלה אשר הוגש למזכ"ל האו"ם בינואר 2012 ובכך קשרה שני תחומי תוכן: קיימות וחוסן בקשר הדוק הראוי לבחינה.

אסטרטגיות

דף הבית


מיקומך - בלוג חוסן