ציטוט מניוזלטר מס' 6: משאבי טבע סחירים

הטיפול במשאבי הטבע הסחירים (גז טבעי, אשלג, ברום, מגנזיום, אגרגטים ופוספטים) נמצא בראש סדר היום בישראל אך עדיין אין מדיניות ניהול משאבים מוסדרת, מקיפה, אשר עולה בקנה אחד עם עקרונות פיתוח בר קיימא.

בעולם הולכת ומתפתחת התפיסה של "כלכלה מחזורית" לפיה חומרי הגלם מוחזרים להליך הייצור ואינם הופכים לפסולת. בכלל זה נבחנה סוגיית מִחזור המינרלים כחלופה לתלות בייבוא לצד האפשרות לחיפוש מינרלים בתוך מצבורי פסולת תעשייתית-לא כפתרון לפסולת אלא כפתרון לאספקת חומרי גלם. באשר למינרלים ומשאבי טבע הסחירים המיובאים לתעשייה בישראל אין עדיין התייחסות ממשלתית לכך.

באשר למינרלים ומשאבי הטבע הסחירים המופקים בישראל, הממשלה החלה להניע מהלך של מציאת פתרונות ביחס לתמלוגים ממשאבי נפט ומגז טבעי ("ועדת שישינסקי"). העקרונות שפותחו ביחס לנפט וגז טבעי רלבנטיים גם לבחינת הפקת מינרלים מים המלח, כריית פוספטים, כריית אגרגטים  למשק הבנייה והסלילה, ואפילו לאספקת מים מינרליים כמוצר מן הטבע.

מתוך מאמר שנכתב על-ידי חגי קוט ואנדי בניקה, המבוסס על חוות דעת בנושא ניהול משאבי טבע סחירים שנכתבה במסגרת הפרויקט במהלך 2012.

המאמר המלא

סדנה בנושא: תחזיות לתכנון אסטרטגי ארוך טווח

הסדנה התקיימה ב-22.5.2012 ובה השתתפו נציגים של ה-OECD: קומי קיטמורי (Kumi Kitamori) וטון מנדרס (Ton Manders), שעסקו בהכנת התחזית הסביבתית של הOECD לשנת 2050, יחד עם נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, מינהל התכנון במשרד הפנים, אנשי אקדמיה, מתכננים, ועוד. icon מסמך סיכום הסדנה

מטרת הסדנה היתה לדון בתפקידן של תחזיות ארוכות טווח, בשיטות ובתהליכים להכנתן, ובאופני היישום שלהן. תחזית ה-OECD משתמשת בתחזית בסיס (baseline scenario) ועל גביה מודלים לחיזוי עם תנאים משתנים, ומציגה "אורות אדומים" בתחומים בה כלי מדיניות אינם מצליחים להשיג יעדים של פיתוח בר קיימא. תחזית קיימות לישראל 2030 משתמשת במתודה של פיתוח במקביל של מספר תסריטים לצד חזון לקיימות, ומציגה אסטרטגיות "איתנות" להתמודדות עם שלל התסריטים.

פסגת ריו + 20 והעתיד שהיינו רוצים בו

מתוך מסיבת עיתונאים ב-6 ביוני וכתבה של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון (Ban Ki-moon) לקראת ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא בסוף חודש יוני בריו דה ז'נרו, הקרויה "ריו +20" לציון 20 שנים לועידת כדור הארץ הראשונה בעיר זו:

...לפני עשרים שנה התקיימה ועידת כדור הארץ בה הסכימו מנהיגים לדרכי פעולה שיובילו לעתיד בטוח יותר...וקראו לדרכים אלו פיתוח בר קיימא...לאחר עשרים שנה, האתגרים שאנו עומדים בפניהם רק גדלו...

אתגר העל למנהיגים המגיעים לועידה הוא: כיצד לרתום את התמיכה הבינלאומית הרחבה לשינוי, להתניע מהפיכה מושגית לגבי הדרך בה אנו תופסים צמיחה - שתהיה דינמית אך גם מקיימת, למאה ה-21 ומעבר לכך.

...ריו +20 צריכה לקרוא "לא לבזבוז". על האנושות לכבד את גבולותיו הטבעיים של כדור הארץ...

...הזמן לפיתוח בר קיימא הגיע. זהו העתיד שהיינו רוצים בו!

ציטוט מניוזלטר מס' 5: קרקע ומרחב – מטרופולין מנהריה עד באר שבע או המשך התרחבות "מדינת תל אביב"?

...אם ימשיכו המגמות כפי שהן כיום (לפי תסריט "עסקים כרגיל"), תמשיך הקרקע לשמש מכשיר המאפשר פתרון בעיות חברתיות וכלכליות לטווח קצר בלבד. צפוי המשך התרחבות של השטח הבנוי, התחדשות עירונית תתקיים רק כאשר היא מוערכת כ"כלכלית", מגורים ופעילות מסחרית ותעשייתית ימשיכו לעבור למרחב מחוץ לערים, הבניה הכפרית והבניה הפרברית יתרחבו בקצב מואץ...

...ההזדמנות להתגבשות שדרה עירונית ארצית: מערכת יעילה ומשולבת של נגישות ושימושי קרקע שתשמש בסיס לכלכלה בעלת כושר תחרות, לרקמה עירונית בת קיימא, ולהפחתת הלחץ על המרחב הפתוח...

מתוך מאמר שנכתב על-ידי אדריכל דן סתיו, מבוסס על חוות דעת בנושא "קרקע ומרחב" שנכתבה במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030, ב-2011.

המאמר המלא

ציטוט מניוזלטר מס' 4: הטבע – מערכת תומכת-חיים ומעניקת קיימות

"טבע" אינו רק נופי בראשית ובהם אוושת יערות, שירת ציפורים ורפרוף פרפרים המעניקים לנו השתאות, התרגשות, הנאה ומרגוע בחופשותינו. אלא, מבלי שנחוש בקיומו, הוא עמנו בכל רגע של חיינו, בכל עת ובכל אתר בו נימצא. כל רכיביו, הדוממים – מסלע, קרקע, מים ואוויר, והחיים – צמחים, חיות ויצורים זעירים, אינם מאסף אקראי של פריטים נייחים, אלא מארג של יחסי גומלין מורכבים, חלקם רופפים, רובם אמיצים, וכולם משתנים בעוצמותיהם וכיוונם בתדירויות שונות ומשתנות.

הטבע מתפקד אפוא כמערכת - מערכת ייצור ותחזוק שוטף של יצורים חיים. אנו חיים במערכת זו, שהיא ביתנו, ולכן היא נקראת "מערכת אקולוגית" (אקו – בית ביוונית). זהו בית שלא מעניק רק מחסה, אלא מספק, באמצעות מכלול היצורים החיים שבו, את הרכיבים החיוניים לקיומנו כמו חמצן, מים ומזון, באיכויות, במקומות, ובזמנים העונים על צרכינו...

מתוך מאמר שנכתב על-ידי פרופ' אוריאל ספריאל, מבוסס על חוות דעת בנושא "מערכות אקולוגיות ושירותיהן" שנכתבה במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030, 2011

המאמר המלא

מתוך הפאנל של מומחים בכירים בתחומם בנושא קיימות גלובאלית שיזם מזכ"ל האו"ם, בינואר 2012:

"...פיתוח בר קיימא אינו יעד שיש לשאוף אליו, אלא תהליך דינמי שיש לשאוף להתמיד בו – של הסתגלות, לימוד, ועשייה. תהליך זה כרוך בזיהוי והבנה של הזיקות בין תחומי ידע ועשייה, והיכולת לפעול במסגרתם הכוללת. באופן רחב יש ליישם זאת לגבי הקישור בין כלכלה, חברה, והסביבה הטבעית..."

"...קיים צורך ביצירת דוח חדש לתחזית עולמית לפיתוח בר קיימא, אשר יפורסם עִתית. הדוח יוכן במשותף על ידי גופים בינלאומיים מרכזיים, נציגים של הסקטור העסקי ומוסדות פיננסיים עיקריים, תחת הנחייתו של מזכ"ל האו"ם. הדוח יצטרך להעריך מדדים עיקריים מתחומי הכלכלה, החברה והסביבה, ואת הקשרים ביניהם, תוך שימוש בידע מתקדם מכל תחום בשיתוף עם הקהילה המדעית..."

"...יש למדוד התקדמות בפיתוח בר קיימא, והדרך לבצע זאת היא על ידי שימוש באינדקס משולב לפיתוח-בר-קיימא או בסט של מדדים מתאימים...מומלץ שאלו יפותחו עד שנת 2014..."

"...יצירת יוזמה מדעית עולמית: לחזק את הממשק בין מדיניות למדע. הממשק יכלול הערכות עִתיות המשתמשות בתפיסות של קיימות כגון "התקדמות במרחבים בטוחים", "נקודות אל חזור", ו"סֶפים סביבתיים"..."

פאנל לקיימות גלובאלית באתר האו"ם

הדוח הסופי כפי שהוגש למזכ"ל האום

דף הבית

המחיר של אי-עשייה

מתוך דברי ההקדמה של מזכ"ל ה-   OECDאנחל גוריה (Angel Gurría  ),  לדוח התחזית הסביבתית לשנת [i] 2050 "המחיר של אי עשייה" של ה-OECD   שפורסם במרץ 2012:

"...המחיר וההשלכות של אי-פעולה הם עצומים, מבחינה כלכלית ומבחינה אנושית גם יחד. תחזיות אלו (של השלכות אי-עשייה) מדגישות את הדחיפות בחשיבה מסוג חדש. אם לא נלך בכיוונים חדשים, הדרדרות הסביבה (וההון הטבעי) תגדיל את הסיכוי לשינויים בלתי הפיכים לסביבה אשר יסכנו את איכות המחיה האנושית שהצטברה במאתיים השנים האחרונות..."

מתוך המבוא של הדוח : "...עמידה באתגרים הסביבתיים המשמעותיים שעומדים לפנינו לא תוכל לקרות אם רק המשרדים הסביבתיים ינסו להתמודד עמם. הנחלת הגישה של צמיחה ירוקה צריכה להיות חלק מהמדיניות הכלכלית והמדיניות של כל המגזרים במשק. יש לשלב את העסקים, את הקהילה המדעית, את הצרכנים, ואת הציבור בכללותו - לכולם יש תפקיד חשוב בעמידה באתגרים אלו..."

[i]   (OECD Environmental Outlook to 2050: The Consequences of Inaction  )

דף הבית

עדכון אינדקס התפקוד הסביבתי לשנת 2012

 ה-Environmental Performance Index, בקיצור EPI, הינו אינדקס משולב  להערכת המדיניות הסביבתית של מדינה, קרי מידת ואיכות האמצעים הננקטים והשפעתם על מצב הסביבה. האינדקס מפריד בין התפקוד עבור שני אשכולות ראשיים של ניהול סביבתי: בריאות אנושית (environmental health) וחיוניות אקוסיסטמות (ecosystem vitality).

האינדקס לשנת 2012 פורסם בחודש ינואר בועידת השנתית בדאבוס של הפורום הכלכלי העולמי. על פי האינדקס לשנת 2012 ישראל מדורגת במקום ה-61 מתוך 132 מדינות.  בנוסף ישראל מדורגת נמוך יותר במדד המגמות בתפקוד סביבתי (Trend EPI) במקום ה-78. בעוד ישראל מתאפיינת בדירוג גבוה באשכול ניהול הבריאות האנושית (מקום 19), דירוגה נמוך באשכול חיוניות האקוסיסטמות (מקום 112 מתוך 132). לתפקוד ישראל באינדקס EPI לשנת 2012

ציטוט מניוזלטר מס' 3: צריכה בת קיימא – לא רק לסביבה אלא גם לכלכלת המדינה

...הצרכנים הישראלים הפגינו יכולת לשינוי הרגלי הצריכה שלהם, לדוגמא הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, הירידה בשימוש במים בשנת 2009, חדירת הסמארטפונים בקצב גבוה בקנה מידה בינלאומי (35%) והשימוש המוגבר במדיה החברתית ובטכנולוגיות האינפורמציה...

...צריכה בת קיימא אינה מכוונת לירידה ברמת החיים, אלא דווקא לפתיחה של הזדמנויות עסקיות חדשות, שמותאמות לאופי היזמי והחדשני של המגזר העסקי בישראל...

 מאת: ד"ר מיקי הרן. הכותבת היא יו"ר המועצה לצרכנות וחוקרת במסגרת תחזית קיימות לישראל 2030 של מכון ירושלים והמשרד להגנת הסביבה.

המאמר המלא

ציטוט מניוזלטר מס' 2: תסריטים שחושבים מחוץ לקופסא. מתודולוגיה להתמודדות עם אי-הוודאות בעתיד

...שיטת פיתוח תסריטים לשם ניתוח התרחשויות עתידיות מאפשרת לקובעי המדיניות לחשוב מחוץ לקופסה, להיערך לקראת מצבים חדשים, ובצורה זו – לקבל החלטות באופן מושכל וחכם יותר. הדגש בתסריט הוא על מה שעשוי לקרות, ולא על מה שבהכרח יקרה. התסריט אינו מיועד לקדם אידיאולוגיה חלופית לזו הקיימת, אלא לעודד חשיבה פתוחה המסוגלת להיערך לקראת מגוון רחב של התפתחויות...

...לדברי מנחה פיתוח התסריטים במסגרת פרויקט "תחזית קיימות לישראל 2030", פרופ' שלמה חסון, "בניגוד לדרכים אחרות לחשיבה על העתיד – כמו ניתוח מגמות העבר, תחזיות כמותיות וסימולציות – התסריט הוא כלי שימושי במיוחד במצבים מורכבים המתאפיינים באי- ודאות גבוהה ובשינויים בלתי צפויים. במקרים כאלה, ערכן של תחזיות המבוססות על המשך המגמות הוא דל יחסית"...

המאמר המלא

ציטוט מניוזלטר מס' 1: בעקבות דאבוס 2012: ההשקעה בסביבה קשורה בטבורה לצמיחה הכלכלית של ישראל

...מפגשי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, המתקיימים ככל שנה בסוף ינואר באלפים השווייצריים, לימדו אותנו בשנים האחרונות כי כלכלות המערב עומדות בפני סיכונים רבים. משבר הסאב-פריים שהחל בארצות הברית בשנת 2008, ומשבר החובות באיחוד האירופי המתרחש כעת, מטילים צל כבד על המערכת האסטרטגית העולמית, אך מרכיבי הסיכון אינם רק פיננסיים. אל תוך תמונת האי-ודאות נכנסים גם מרכיבי סיכון סביבתיים...

...לדברי דורון לביא, מחבר חוות הדעת על סחר וכלכלה במסגרת פרויקט 'תחזית קיימות לישראל 2030', "לא ניתן להפריד בין הסיכונים הסביבתיים לבין הסיכונים הכלליים, שכן הם חלק חשוב בתמונה הכוללת"...

למאמר המלא

דוח הפיתוח האנושי לשנת 2011

מתוך מאמר דעה של ולרי ברכיה (מנהלת פרויקט 2030) בדה-מרקר מתאריך 3.11.2011 על דוח הפיתוח האנושי של האו"ם (UNDP) לשנת 2011:

"ישראל ירדה מהמקום ה-15 למקום ה-17 בדירוג מדד הפיתוח האנושי, כך קובע דו"ח הפיתוח האנושי של ארגון האומות המאוחדות לפיתוח (UNDP) לשנת 2011. את הדו"ח שמתפרסם מזה עשרים שנה חיברו חוקרי הארגון, בו חברות 187 מדינות..."


דירוג ישראל באינדקס התפקוד הסביבתי לשנת 2012

בתרגום מתוך כתבה של צפריר רינת ב"הארץ" באנגלית מתאריך 1.2.2012, בעקבות עדכון של האינדקס לתפקוד הסביבתי (Environmental Performance Index), בועידת דאבוס של ה"פורום הכלכלי העולמי".

ישראל מדורגת במקום ה-61 מתוך 132 מדינות המופיעות בדוח אינדקס, הנחשב לאחד המקיפים מסוגו, על אף הקושי לבצע השוואה מדויקת בין מדינות עקב חוסר במידע, לפי מחברי הדוח.

הכתבה מצטטת את פרויקט "תחזית קיימות לישראל 2030" בהקשר לניתוח המדדים של פסולת עירונית ופליטות גזי חממה בהשוואה למדינות OECD.

ועידת דאבוס הפתיעה

מתוך כתבה של רונית שמרון ב"מגפון" מתאריך 31.1.12, על ועידת דאבוס:

"...נראה שגלי המחאה ברחבי העולם הצליחו להשפיע גם על ועידת דאבוס, הפורום הכלכלי העולמי. התפיסה הכלכלית השלטת בעשורים האחרונים, לפיה צריכה מוגברת היא הבסיס לצמיחה, ננטשת על ידי בכירי הכלכלנים בעולם..."

צריכה לא מקיימת - "אם כל הבעיות הסביבתיות"? 

בפגישה של הסוכנות האירופאית לסביבה ב-15 למרץ 2012,  אודות צריכה בתקופה של משבר - אומרת המנהלת בפועל Jacqueline McGlade:

"..ברחבי העולם כיום האוכלוסיה וכוח הקנייה שלה גדלים יחדיו באופן נמרץ. התופעה של שימוש-יתר של משאבים הגורם לאילוצים גדלים על השגתם נעשית נפוצה יותר ויותר. על אירופה להוביל בגילוי של דפוסי צריכה מסוג חדש, שאינם מתפשרים על הצרכים של אחרים, על צרכי הדורות הבאים, ועל איכות הסביבה (או אי פגיעה בה)...".

ארגון ה-OECD שותף לגישה זו: בנאום הפתיחה לפגישת שרי הסביבה של הארגון (השר ארדן הוביל בה את המושב אודות תחזית סביבתית לשנת 2050 והצורך במדיניות של צמיחה ירוקה) ב-29 למרץ 2012, אמר מזכ"ל הארגון  Angel Gurria:

"...הכלכלה שלנו והחברה שלנו הן כבר כה גדולות - שעברנו את גבולות הקיבולת של כדור הארץ לתמוך בנו - אם לא נשנה את דפוסי הצריכה שלנו והעומס שאנו מפעילים על הטבע. הגיע הזמן לשינוי משמעותי, ושינוי זה יכול לקרות רק אם נפעל יחדיו ובאופן משותף...".

כדור הארץ תחת לחץ - 2012

מתוך הצהרה לסיכום הכנס "Planet Under Pressure" שנערך ב-26-29 לחודש מרץ 2012:

"...תוך דור אחד המערכות האנושיות בכדור הארץ...נעשו מקושרות יותר ותלויות יותר זו בזו, תוך שהן גורמות לעומס כזה על הסביבה - אשר עשוי ליצור שינויים מהותיים של המערכות המרכיבות את כדור הארץ. שינויים אלו יכולים להובילנו אותנו אל מעבר ל"גבולות הטבעיים הבטוחים" של כדור הארץ..." (על גבולות בטוחים לאנושות ראה/י מאמר של Rockström ואחרים מ-2009).

"...אך בקישוריות זו גם נמצאות ההזדמנויות למציאת פתרונות ודרכים חדשות: כיום קל יותר ליצור רעיונות חדשים ולהפיצם, וליצור את התנופה שתוביל לשינוי ההכרחי לקראת חיים בכוכב לכת ארץ בר קיימא (a truly sustainable planet) ..."

יש לשנות את חוקי המשחק

מתוך דברי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, בתרגום לעברית, בכנס השרים לאיכות הסביבה של ארגון ה-OECD שהתקיים ב-29-30 למרץ 2012, בו דנו בין היתר בדוח התחזית הסביבתית לשנת 2050: "המחיר של אי עשייה" של ה-OECD   שפורסם באותו החודש:

"...התחזית לשנת 2050 מראה כי המדיניות הנוכחיות המיושמות אינן מספקות, ואנו צריכים לשנות את חוקי המשחק..."

"...למרות הצמיחה הכלכלית אשר ישראל חוותה ותחווה בטווח הקרוב, להרבה החלטות שהתקבלו ישנן השלכות שליליות משמעותיות לטווח הרחוק - על הסביבה ועל שימוש יעיל במשאבי הטבע..."

"...עלינו לשנות את הפרדיגמה, ולהציג דרך שונה שעל ידה ניתן להעריך התפתחות ולהשוות בין כלכלות ובין מדינות..."

"...חלק מהחשיבה הכלכלית החדשה ראוי שתתמקד בייצור ובצריכה ברי-קיימא..."


מיקומך - חדשות הפרויקט