• PDF

תובנות מריו + 20

מנהיגי העולם נפגשו ביוני 2012 להכריז על חזונם לעתיד בפסגה עולמית "ריו+20", 20 שנה לאחר הפסגה "סביבה ופיתוח" שללא ספק היתה אבן דרך משמעותית בקידום תפיסה של קיימות בסדר היום העולמי. מה ניתן ללמוד ממסמך הסיכום של הפסגה? להלן מספר סעיפים רלוונטים לקיימות בישראל שיש לעודדם:

(4) מעבר מדפוסי צריכה שאינם ברי קיימא לדפוסי צריכה וייצור ברי קיימא.

(38) יצירת מדדי התקדמות (progress) משלימים למדד התמ"ג המודד צמיחה כלכלית.

(47) עידוד עסקים לדווח על הפנמת קיימות בארגונם

(63) הפנמת שיקולים של חברה, סביבה וכלכלה בתהליכי קבלת החלטות, ושילוב חבילות אמצעים שונים (mix of measures) בכדי לקדם כלכלה ירוקה בקונטקסט של פיתוח בר קיימא

(98) עידוד מדינות לגבש אסטרטגיות לפיתוח בר קיימא

(136) הדגשת החשיבות של ערים בנות קיימא, לרבות התחדשות עירונית ונגישות בהן ללא כלי רכב

(226) אימוץ תכנית ל-10 שנים לייצור הרגלי צריכה וייצור מקיימים

(228) בקשה ממדינות לשפר אחריוּתיות בהפקת מינרלים ולצמצם השפעות שליליות על החברה ועל הסביבה


מתוך מסה עצומה של ניירות ואירועים המתרחשים בימים אלו בפסגה העולמית ריו+20, יש מקום להפנות תשומת לב לאלו הנוגעים בתחומים שנבחנו במסגרת תחזית קיימות לישראל 2030:


הצהרת ההון הטבעי - The Natural Capital Declaration

זו יוזמה של UNEP בשיתוף עם מוסדות פיננסיים - כ-37 מארגונים אלו כבר חתמו על הצהרה זו, בה הם מתחייבים להטמיע את ההתחשבות בהון הטבעי בפעילויות כגון: קביעת פרופילי סיכון, הערכת ערכי פקדונות, bonds equity של השקעות בחברות, מדיניות למתן אשראי בסקטורים העלולים לפגוע בהון הטבעי, וחישובי סיכון לצורכי ביטוח.

מסמך הצהרת ההון הטבעי, ו-אתר האינטרנט המוקדש לה

אסטרטגיה לניהול אינטגרטיבי של משאבי טבע סחירים של חגי קוט ואנדי בניקה במסגרת הפרויקט (בהכנה - הקישור לדף האסטרטגיות הכללי)


צריכה בת קיימא ו-sustainable lifestyles

באופן כללי יש מעט התייחסות לדפוסי הצריכה בריו+20, אך יש מקום לציין 2 אירועים (side events):

ארגון לא ממשלתי (ANPED) הוביל דיון על גיבוש אורח חיים מקיים ל-2050 (sustainable lifestyles), על ידי חדשנות חברתית שבעזרתה נוכל לחזור ולהישאר בתוך "גבולות" כדור הארץ (planetary boundaries). בנוסף, ארגון נשים בבחריין בשיתוף עם הארגון Earth Charter International יזמו דיון על "צריכה אל מול קיימות":

אירוע "צריכה אל מול קיימות" במסגרת פסגת ריו+20

אירוע "אורחות חיים מקיימים" במסגרת פסגת ריו+20

אסטרטגיה לצריכה בת קיימא של ד"ר מרים הרן וטלי שפיגל במסגרת הפרויקט. 


חזון ברזיל 2050

הסקטור העסקי בברזיל גיבש חזון ארוך טווח ומספר תסריטים אפשריים לשנת 2050 כדי לזהות הזדמנויות עסקיות עתידיות. החזון מתייחס ל-9 תֶּמות, לרבות חברה, ערכים, אנרגיה, חקלאות, וצריכה.

אירוע "חזון לעסקים בברזיל 2050" במסגרת פסגת ריו+20

חזון קיימות לישראל 2030, במסגרת הפרויקט.


העיר ב-2030

הארגון ליוזמה סביבתית ברמה המקומית (ICLEI) הוביל שיח על השינויים המערכתיים הנדרשים בעיצוב הערים בעולם כדי שיהיו ברות קיימא.

אירוע "החלטות לגבי העיר ב-2030" במסגרת פסגת ריו+20

אסטרטגיה למרחב עירוני תוסס של ד"ר יודן רופא במסגרת הפרויקט.


מדד משולב חדש - רווחה מוכללת - Inclusive Wealth Index

בפסגה הושק מדד משולב חדש שגובש על ידי UNEP בשם "רווחה מוכללת" - Inclusive wealth, כמדד להערכת רמת הקיימות של מדינות. ישראל אינה מופיעה כמדינה הנמדדת באופן בלעדי אלא כחלק מקבוצת "שאר מדינות מערב אסיה", כך שלא ניתן להעריך את רמת תפקודה במדד זה.

כותרת המסמך ב-UNEP

סקירת מדדים משולבים במסגרת הפרויקט.


חוסנו של עם, חוסנו של כדור הארץ - Resilient People, Resilient Planet

בפסגת ריו+20 הוצג דוח של פאנל מומחים שהוזמן על ידי מזכ"ל האו"ם: Global Sustainability Panel. הדוח נותן ביטוי חזק למונח "חוסן" - resilience, גם בהקשר הסביבתי וגם בהקשר החברתי.

האירוע "Resilient People, Resilient Planet"במסגרת פסגת ריו+20, והמסמך

אסטרטגיה לחוסן ופיתוח עמידות של ד"ר רובי רוגל במסגרת הפרויקט.


דף הבית

  • PDF

תסריטים שחושבים מחוץ לקופסא: מתודולוגיה להתמודדות עם אי-הוודאות בעתיד

שיטת פיתוח תסריטים לשם ניתוח התרחשויות עתידיות מאפשרת לקובעי המדיניות לחשוב מחוץ לקופסה, להיערך לקראת מצבים חדשים, ובצורה זו – לקבל החלטות באופן מושכל וחכם יותר. הדגש בתסריט הוא על מה שעשוי לקרות, ולא על מה שבהכרח יקרה. התסריט אינו מיועד לקדם אידיאולוגיה חלופית לזו הקיימת, אלא לעודד חשיבה פתוחה המסוגלת להיערך לקראת מגוון רחב של התפתחויות.

לדברי מנחה פיתוח התסריטים במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030, פרופ' שלמה חסון, "בניגוד לדרכים אחרות לחשיבה על העתיד – כמו ניתוח מגמות העבר, תחזיות כמותיות וסימולציות – התסריט הוא כלי שימושי במיוחד במצבים מורכבים המתאפיינים באי- ודאות גבוהה ובשינויים בלתי צפויים. במקרים כאלה, ערכן של תחזיות המבוססות על המשך המגמות הוא דל יחסית".

התסריט הוא סיפור המתאר עתיד אפשרי, אך אין הוא החזון הרצוי וגם לא תחזית. בדרך כלל, ההעדפה הניתנת לתפיסה הקיימת היא החסם הראשי בדרך לחשיבה פתוחה. על כן, פיתוח תסריטים שונים מעורר את החשיבה על דגמים ותהליכים שבדרך כלל נוטים להתעלם מהם. הניסיון ביצירת תסריטים מראה כי ביכולתם לשפר את ההבנה של התהליכים המתחוללים, ללטש את הניתוח ולסייע בגיבוש חשיבה אסטרטגית.

תסריט המושתת אך ורק על מה שידוע כיום על המערכת הסביבתית אינו מסייע להתכונן לקראת הבלתי צפוי, אך חשוב מאוד להכיר את התהליכים, המנגנונים והדגמים הקיימים, ולברר מה יכול לגרום ליציאה מהם לעבר מצב עתידי חדש. בשל כך, יש תועלת רבה בפיתוח תסריט של "עסקים כרגיל" ובשימוש בו כנקודת התייחסות ליציאה אל תסריטים אחרים. מטרתו של תסריט "עסקים כרגיל" במסגרת פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030 נועד בדיוק לשם כך: הוא מושתת על בחינת התהליכים שעיצבו את הסביבה בישראל בשנים 1948- 2011 ועל זיהוי הדגם הסביבתי שיווצר בעקבות המשך תהליכים אלה.

פיתוח התסריטים מבוסס על תיאוריית המערכות המורכבות. במסגרת זו אותרו הגורמים המרכיבים את המערכת, נבדקו ההשפעות ההדדיות, זוהו הגורמים המניעים העיקריים ואי-הוודאויות, ונבחנו ההשפעות של כל אלה על הסביבה, על רווחת האדם ועל עמידותם של שני אלה.

הגורמים המניעים את המערכת חולקו לשתי קבוצות עיקריות: גורמים אקטיביים, שבעיקר משפיעים אך פחות מושפעים, וגורמים קריטיים, המשפיעים אך גם מושפעים. הגורמים הקריטיים מתחלקים לשני סוגים: גורמים ודאיים, שניתן לחזות במידה גבוהה של ודאות את התפתחותם, וגורמים בלתי-ודאיים, שאת התנהגותם קשה לצפות. הגורמים הקריטיים הוודאיים – כמו גידול באוכלוסייה– מופיעים בכל התסריטים. לעומת זאת, הגורמים הבלתי-ודאיים הם אלה שמפצלים בין התסריטים.

בנוסף לתסריט "עסקים כרגיל" פותחו שישה תסריטים חלופיים שקובצו בארבע קבוצות עיקריות לפי מידת הדומיננטיות של המנגנונים השונים – מנגנון השוק, המנגנון הפוליטי, המנגנון הגיאופוליטי והמנגנון החברתי:

מנגנון השוק-תסריטים של אידיאולוגיה ניאו- ליברלית ועליונות השוק:

  1. "עסקים כרגיל" שוק קודם כל: דגש על שוק וצמיחה, התייחסות שולית לסביבה
  2. שוק בלתי מוסדר: התעלמות מנושא הסביבה והתמקדות בשוק ובצמיחה
  3. שוק מוסדר: התייחסות מעמיקה לסביבה לצד דומיננטיות של השוק

מנגנון פוליטי:

  1. מדינה מפתחת –מדינה המתערבת בחברה ובסביבה

מנגנון גיאופוליטי- תסריטים של מדינת מבצר בעקבות העמקת הסכסוך הגיאופוליטי:

  1. מדינה מבצר בלתי מוסדרת
  2. מדינת מבצר מוסדרת

מנגנון חברתי- תסריט של יוזמה מלמטה:

  1. פסיפס קהילתי

שיטת פיתוח התסריטים היא כלי מתודולוגי-מדעי מרכזי בפרויקט. שיטה זו פותחת אופציות להתפתחויות שונות בעתידה של מדינת ישראל.

המחאה החברתית המחישה היטב את הצורך בפתיחות לתסריטים שונים. התפרצותה בקיץ 2011 הפתיעה רבים אך היא כבר הועלתה חודשים קודם לכן כאפשרות עתידית בתסריטים שפותחו במסגרת הפרויקט, בין השאר בעקבות הפערים הקיצוניים השוררים בין עשירים לעניים בישראל.

נכתב בידי פרופ' שלמה חסון.

חדשות ותקשורת

דף הבית

  • PDF

בעקבות דאבוס 2012:

ההשקעה בסביבה קשורה בטבורה לצמיחה הכלכלית של ישראל

מפגשי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, המתקיימים ככל שנה בסוף ינואר באלפים השווייצריים, לימדו אותנו בשנים האחרונות כי כלכלות המערב עומדות בפני סיכונים רבים. משבר הסאב-פריים שהחל בארצות הברית בשנת 2008, ומשבר החובות באיחוד האירופי המתרחש כעת, מטילים צל כבד על המערכת האסטרטגית העולמית, אך מרכיבי הסיכון אינם רק פיננסיים. אל תוך תמונת האי-ודאות נכנסים גם מרכיבי סיכון סביבתיים.

לדברי דורון לביא, מחבר חוות הדעת על סחר וכלכלה במסגרת פרויקט 'תחזית קיימות לישראל 2030', "לא ניתן להפריד בין הסיכונים הסביבתיים לבין הסיכונים הכלליים, שכן הם חלק חשוב בתמונה הכוללת". לדבריו, "ההשקעה בסביבה קשורה בטבורה לצמיחה הכלכלית".

מרכיבי הסיכון כוללים את המצב העולמי הלא-יציב והלא-ודאי, שעלול להשפיע על כלכלת ישראל, המבוססת רובה ככולה על סחר חוץ ועל ייצוא. במשך שנים רבות הובילו ארצות הברית ואירופה את הכלכלה העולמית, וכלכלתה של ישראל היתה קשורה אליהן בעבותות. ערעור של המאזן הכלכלי-אסטרטגי הזה, שבמסגרתו עולים כוחות חדשים במזרח אסיה, עשוי לפגוע בכלכלת ישראל, שהיא כלכלה מוטת ייצוא, שאינה יכולה להסתמך על צריכה מקומית כמנוע מרכזי במשק.

מרכיב סיכון חשוב נוסף הוא הלחצים הכבדים שמפעילים מגזרים שונים בחברה הישראלית על הממשלה. עובדה זו מביאה לכך שהתעדוף שמבצעת הממשלה אינו אופטימלי ואינו מביא לפיתוח בר-קיימא. הממשלה, שאמורה להוביל מהלכים כלכליים אסטרטגיים עם ראייה לטווח ארוך, מוצאת עצמה בדרך כלל נגררת אחרי דרישות מכל עבר. אפילו המחאה החברתית בקיץ 2011 – שהיו בה מרכיבים חיוביים וחשובים – הדגישה את הצורך להימנע מנטייה לשינוי בסדרי העדיפויות הציבוריים, שלא דרך הליך קבלת החלטות סדור, שבו הממשלה עשויה לשנות את מדיניותה לנוכח לחצים מצד קבוצות באוכלוסייה.

סיכון נוסף נובע מהעובדה כי בשנים האחרונות הובילה הצמיחה במדינת ישראל לגידול ניכר בפערים החברתיים בין עניים לעשירים. פערים כאלה אינם ברי-קיימא לאורך זמן.

הצמיחה הגבוהה במדינת ישראל בעשור האחרון הגיעה ככל הנראה לכדי מיצוי, וקשה לראות מאין ניתן לשאוב מקורות להמשך רמת צמיחה כזאת בשנים הקרובות. האבטלה הנמוכה כעת בישראל – כ-5% – גורמת לכך שהפוטנציאל בתחום כוח האדם ממומש כמעט באופן מלא. מצד שני, יש בישראל בעיה של אבטלה מבנית. המשק הישראלי מגלה גמישות במעבר בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, כוח האדם המצוי במשק, אינו מגלה את אותה הגמישות בהתאמת הכישורים הנדרשים. ביקוש גבוה מאוד לכוח אדם בתחומים מסוימים, כגון היי-טק, לא בהכרח מקבל מענה בטווחי זמן סבירים, בו בזמן קיים עודף של כוח אדם בתחומים אחרים. על כן ישנם פערים בין הכישורים של העובדים הקיימים לבין הכישורים הנדרשים על ידי המעסיקים.

תחום נוסף שמקשה על המשך הצמיחה הוא היעדר המצוינות בתחום החינוך. אחרי שנים ארוכות שבהן עמדה ישראל בחזית ההישגים המדעיים – בין היתר בזכות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 – נופלים כיום הישגיהם של התלמידים בישראל מאלה של עמיתיהם באסיה ובאירופה. בהיעדר צפי לגל גדול נוסף של עלייה בעלת מאפייני השכלה נדרשת להשתלבות בפעילות במשק הישראלי, קיים סיכון כי בשנים הבאות להיחלשות בתחום הטכנולוגיה והיצירתיות בישראל.

ואולם, בצד הסיכונים ישנן גם הזדמנויות. כך למשל, ניתן וצריך להגדיל את שיעור ההשתתפות בתעסוקה, שנמוך בישראל בכ-10% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD    . ישראל צריכה לבצע הסטה של כוח אדם לכיוון התחומים שבהם הביקוש לעובדים רב יותר, ובעיקר מכיוון התעשיות המסורתיות לתעשיות המתקדמות.

בתחום סחר החוץ, צריכה ישראל לנסות ולתקוע יתד בשווקים העצומים הנפתחים באסיה – בהודו, סין, וייטנאם, ובמקומות אחרים, שבהן הצמיחה גבוהה במיוחד. מדובר בשוק צרכנים גדול מאוד, שבו יש לישראל יתרון, מכיוון שמוצריה נחשבים לאיכותיים ותחרותיים.

לדברי לביא, תקופה זו של צמיחה כלכלית יציבה יחסית היא הזדמנות פז לגבש עקרונות פעולה ליחסים בין הכלכלה והתעשייה לסביבה. "זה הזמן להסכים על הכלים ועל דרכי הפעולה בין כל השחקנים, שישרתו אותנו גם כאשר המצב הכלכלי בישראל יהיה טוב פחות ".

חדשות ותקשורת

דף הבית



מיקומך - בלוג