קרקע ומרחב - תקציר

חוות הדעת הוכנה על ידי אדר' דן סתיו

תהליכי העבר: הקרקע נתפשה כמשאב לאומי, המיועד להשגת מטרות המדינה ובראשן השגת שליטה במרחב. הקרקע הוקצתה למשתמשים בתהליך שלמעשה העביר את "הבעלות" על הקרקע לסטאטוס הדומה לבעלות פרטית. קרקעות פרטיות הופקעו לשם מטרות סחירות ולשם מטרות ציבוריות. בעקבות שינוי סדר העדיפות הציבורי, שהתבטא בעתירות משפטיות רבות, הפקעת קרקע כיום מתבצעת באופן מצומצם, רק למטרות ציבוריות מובהקות - בעיקר לתשתיות.

מגמות ההווה: קרקע נתפשת כיום יותר כאמצעי ייצור ופחות כמשאב להשגת מטרות לאומיות. יחד עם זאת, מחירה אינו כולל עלויות חיצוניות לרבות תשלום עבור תשתיות או על נזקים סביבתיים. היעדר תמחור מלא, מקדם מגמה של התרחבות השטח הבנוי על חשבון השטחים הפתוחים, ואינו מקדם התחדשות המרקם העירוני הקיים.

תסריט "עסקים כרגיל": הקרקע תשמש כנכס כלכלי המאפשר פתרון בעיות כלכליות וחברתיות לטווח קצר, ולכן צפויה התרחבות של השטח הבנוי על חשבון התייעלות המרחב הפיזי והמשק ועל חשבון שטחים פתוחים. התחדשות עירונית תתקיים רק כאשר היא מוערכת כ"כלכלית". ללא התחדשות עירונית, מגורים  ופעילות מסחרית  ותעשייתית עוברים למרחבים מחוץ לערים.

תסריטים חלופיים:

תסריט צמצום קצב ההתרחבות - תסריט שימור המרחב הפתוח והגנה עליו:

תגובש מערכת משולבת של תחבורה, במיוחד תחבורה ציבורית, עם עסקים ותעסוקה, במתכונת של שדרה מרכזית מנהריה עד באר-שבע, עם שלוחות ומעגלי משנה. מערכת זו תהווה שלד של המערכת העירונית הארצית – מטרופולין ארצי אחד.

 

תסריט צמצום קצב ההתרחבות יכול להשתלב עם תסריטים:

  1. 1. תסריט חיסכון בקרקע בהקצאה לתשתיות, לפיו: 
  1. 2. תסריט שימור ופיתוח, לפיו: 

שימור המרחבים הפתוחים לא יתבסס על מודל העבר של חלוקת ייעודי קרקע בין שימור לפיתוח, וחלוקה חדה בין סוגי השימור. המודל העתידי צריך ליצור שילוב על-פי תפקודים, במסגרת מרקמים שיתוכננו בדגמים דומים  לשמורות ביוספריות.

icon למסמך המלא

חזרה לחוות דעת מומחים